וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח

KJV translates “and take their pledge”.

Similarly, מצודת דוד explains: ואת ערובתם. את משכונם אשר משכנו לצורך פרנסתם, תפדם מיד הממשכן, ותקחם עמך:

מצודת ציון explains: ערובתם. ענין משכון, כמו (בראשית לח יח): מה הערבון:

רד”ק explains in a similar vein, but wit more detail: ואת ערובתם תקח. המשכונות ששמו על הוצאותם כי כן מנהג אנשי החיל לפי שאין מעות מצויות במלחמה וישי נתן לדוד מעות שיוציא בהם משכונותיהם וי”ת וית טיביהון תיתי כלומר ענינם תקח ותלמד ותגד לי ודעת רבותינו ז”ל שיקח מהם גיטין לנשותיהם טרם המלחמה אמרו ערובתם דברים המעורבים בינו לבינה כלומר הקדושין והנשואין שביניהם והגט מסלק אותם:

רלב”ג explains: ואת ערובתם תקח. ידמה לפי מה שאחשוב שהם שלחו לאביהם ישלח להם המצטרך למזון ונתנו ביד שליח ערבון לאביהם למען יתן לו האמנ’ עם שכבר היה הערבון ההוא נכר לאביהם שהוא משלה’ ולז”א ישי שיקח עמו ערובתם להביא להם על הצד שאמר קח נא לאחיך איפת הקליא הזה או יהיה הרצון בזה שיקח עמו להביא להם ערובתם שנהגו למשכן הערבון ההוא במחנה כשהיו במלחמה כדי שיספיק להם כל ימי היותם במחנה וזה כי מה שנשא להם מהמזון לא יספיק להם כי אם לזמן מועט ולזה הוצרך ישי לצוות לדוד שיביא להם ערובתם:

and Rashi explains: ואת ערובתם תקח. ואת ערובת הצלתם ושלומם, תקח באזניך ובלבבך, ותגד לי וכן תרגם יונתן: וית טיביהון תייתי:

and ערובתם. לשון הצלה, כמו (תהלים קיט קכב) ערוב עבדך לטוב, גרנטי”ש בלע”ז ורבותינו אמרו (שבת נו א): גט כריתות יקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה:

all explanations understand ערב referring to a pledge – ערבון excepts Rashi’s second explanation.  BDB has “a token from them, i.e. response, token of welfare”