The word חרס/חרסה appears twice in תנ”ך and seems from context to mean sun.
In Joshua 20:9, we have the phrase ערי המועדה to refer to the עיר מקלט.
יהושע כ:ט
אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כׇּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד־עׇמְדֹ֖ו לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה׃
תרגום יונתן renders the verse אִלֵין הֲוָאָה קִרְוַיָא דִמְזַמְנָן, the “appointed” or “designated” cities. רש”י picks up on this and comments ההזמנה היעודות לכך. Also רד”ק follows in a similar vein שהיו נועדים שם כל מכה נפש בשגגה והוא שם בשקל מוסדה מן מוסדות הצלעות as does מצודת ציון who writes מלשון ועד וקבוץ להתאסף בהן הרוצחים כמו בהר מועד בישעיה יד.
The phrase אדון כל הארץ occurs six times in תנ”ך:
יהושע ג:יא
הִנֵּה֙ אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית אֲד֖וֹן כָּל־הָאָ֑רֶץ עֹבֵ֥ר לִפְנֵיכֶ֖ם בַּיַּרְדֵּֽן:
יהושע ג פסוק יג
וְהָיָ֡ה כְּנ֣וֹחַ כַּפּ֣וֹת רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאֵי֩ אֲר֨וֹן יְקֹוָ֜ק אֲד֤וֹן כָּל־הָאָ֙רֶץ֙ בְּמֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן מֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ יִכָּ֣רֵת֔וּן הַמַּ֥יִם הַיֹּרְדִ֖ים מִלְמָ֑עְלָה וְיַעַמְד֖וּ נֵ֥ד אֶחָֽד:
מיכה ד:יג
ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיקֹוָק֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
זכריה ד:יד
וַיֹּ֕אמֶר אֵ֖לֶּה שְׁנֵ֣י בְנֵֽי הַיִּצְהָ֑ר הָעֹמְדִ֖ים עַל אֲד֥וֹן כָּל הָאָֽרֶץ:
זכריה ו:ה
וַיַּ֥עַן הַמַּלְאָ֖ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י אֵ֗לֶּה אַרְבַּע֙ רֻח֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם יוֹצְא֕וֹת מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
תהלים צז:ה
הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
התיקנו is from the root נתק, which according to BDB means to pull, draw, tear away, tear apart, or tear off.
