Monthly Archives: February 2016

רשש

Leave a reply

The root רשש appears twice in תנ”ך:

ירמיה ה:יז
וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹֽאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנוֹתֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹֽאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃

מלאכי א:ד
כִּי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

BDB: Beat down, shatter

HALOT: smash, batter to pieces, to be shattered.

The root also appears in Mishnah Moed Qatan 2:5

מחפים את הקציעות בקש; רבי יהודה אומר, אף מעבין.  מוכרי פירות כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד; הציידים והרשושות והגרוסות, עושין בצנעה לצורך המועד.  רבי יוסי אומר, הן החמירו על עצמן.

 (In the Mishnah, some versions have דששות with a ד, but in the Kaufmann MS (83v) and Parma (52v) both have a ר.

ובולס שקמים

Leave a reply

עמוס ז:יד
וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים:

 בלס appears only here in TaNa”KH.

Incidentally, the 1906 Jewish Encyclopedia has a full list of Hapax Legomena.

HALOT connects the word to a type of fig in Arabic, and suggests that the meaning here is “to scar the unripe sycamore figs (with fingernail or iron tool) in order to promote ripening”, but then translates ובולס שקמים as “picker of sycamore figs”

מרזח

Leave a reply

 

ירמיהו טז:ה
כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק אַל־תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפּ֔וֹד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָֽרַחֲמִֽים:

עמוס ו:ז
לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים:

 The unusual root word מרזח appears only in these two places in TaNa”KH.

This blog is apparently now just quoting from https://net.bible.org/#!bible/Amos+6:3:  Religious banquets. This refers to the מַרְזֵחַ (marzeakh), a type of pagan religious banquet popular among the upper class of Israel at this time and apparently associated with mourning. See P. King, Amos, Hosea, Micah, 137-61; J. L. McLaughlin, The “Marzeah” in the Prophetic Literature (VTSup). Scholars debate whether at this banquet the dead were simply remembered or actually venerated in a formal, cultic sense.  The book is a full length treatment of the term. (The marzēaḥ in the prophetic literature : references and allusions in light of the extra-biblical evidence. McLaughlin, John L. ; 2001 Leiden ;a Boston : Brill; ISBN: 9004120068)

There is also an article in Biblical Archaeology Review: BAR 14:04, Jul/Aug 1988 The Marzeah Amos Denounces—Using Archaeology to Interpret a Biblical Text By Philip J. King

There are in fact three Doctoral Dissertations on the topic of Marzeah.  John McLaughlin’s, 1998: The marzeah institution and rites for the dead: A comparative and systemic study with special attention to the eighth-century prophets

Taek Joo Woo.  The marzeah institution and rites for the dead: A comparative and systemic study with special attention to the eighth-century prophets. 1998

David Burton Bryan.  TEXTS RELATING TO THE MARZEAH: A STUDY OF AN ANCIENT SEMITIC INSTITUTION. 1973.

Until I read any of these works, I have nothing further to post on the matter.

בלג

Leave a reply

The Hebrew root בלג appears five times in תנ”ך.

ירמיהו ח:יח
מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי:

עמוס ה:ט
הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא:

תהלים לט:יד
הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי:

איוב ט:כז
אִם־אָ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה:

איוב י:כ
הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י יחדל וַחֲדָ֑ל ישית וְשִׁ֥ית מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט:

HALOT connects the word to the Arabic balaja, to break (dawn) and balija, to be cheerful, happy.

This does not make sense in the verse in Jeremiah.  HALOT has a separate entry for מבליגיתי, where the text is emended to מבליגית or מבלי גהה, meaning “without healing” – which accords with the Greek, but is still difficult.

My new favorite website, net.bible.org, has:

46 tn The meaning of this word is uncertain. The translation is based on the redivision and repointing of a word that occurs only here in the MT and whose pattern of formation is unparalleled in the Hebrew Bible. The MT reads מַבְלִיגִיתִי (mavligiti) which BDB provisionally derives from a verb root meaning “to gleam” or “to shine.” However, BDB notes that the text is dubious (cf. BDB 114 s.v.מַבְלִיגִית). The text is commonly emended to מִבְּלִי גְּהֹת (mibbÿli gÿhot) which is a Qal infinitive from a verb meaning “to heal” preceded by a compound negative “for lack of, to be at a loss for” (cf., e.g.,HALOT 514 s.v. מַבְלִיגִית and 174 s.v. גּהה). This reading is supported by the Greek text which has an adjective meaning “incurable,” which is, however, connected with the preceding verse, i.e., “they will bite you incurably.”

 

בושסכם

Leave a reply

עמוס ה:יא
לָ֠כֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם:

Mordechai Cogan in his commentary in מקרא לישראל points out that traditional commentators relate the word בושסכם to בוס or בסס and interpret it to meant “trample”.

HALOT cites Torczyner in Journal of the Palestine Oriental Society 16:6 (which I am unfortunately unable to access) who suggests that the word is from the Akkadian sabasu or sibsa, to extract a corn tax.  Tawil also relates to the Akkadian šabāšu, to collect a a tax, gather..

Similarly: 30 tn Traditionally, “because you trample on the poor” (cf. KJV, ASV, NAB, NIV, NRSV, NLT). The traditional view derives the verb from בּוּס (bus, “to trample”; cf. Isa. 14:25), but more likely it is cognate to an Akkadian verb meaning “to exact an agricultural tax” (see H. R. Cohen, Biblical Hapax Legomena [SBLDS], 49; S. M. Paul, Amos [Hermeneia], 172-73).

(https://net.bible.org/#!bible/Amos+5:6)

Chaim Cohen in his dissertation on Hapax Legomenga (p. 114-116) writes also relates it to šabāšu and suggests emending the text to שבסכם (dropping the initial letter ב) and translating: “Therefore, because you exact rent from the poor, and you take a grain tax from him.”

כרה

Leave a reply

The root כרה usually means to dig, but in several instances it means to buy or sell.  I presume it is related to מכר.

דברים ב:ו
אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם:

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

איוב ו:כז
אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַל־רֵֽיעֲכֶֽם:

איוב מ:ל
יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים:

 

It also means “meal”

מלכים ב ו:כג
וַיִּכְרֶ֨ה לָהֶ֜ם כֵּרָ֣ה גְדוֹלָ֗ה וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ אֶל־ אֲדֹֽנֵיהֶ֑ם וְלֹֽא־יָ֤סְפוּ עוֹד֙ גְּדוּדֵ֣י אֲרָ֔ם לָב֖וֹא בְּאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל:

 

 

 

חומר and לתך

Leave a reply

חומר and לתך, along with עומר and איפה are Biblical dry measures.

לתך appears only once in תנ”ך in conjunction with חומר, in Hosea 3:2

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

 ואכרה is also an interesting word about which I will post separately.

חמר appears a number of times in this sense.  (The root has at least four meanings: donkey, clay or bricks, and a dry measure, and wine, usually in Aramaic, but also twice in Hebrew :

דברים לב:יד
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:

ישעיהו כז:ב
בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶר עַנּוּ־לָֽהּ:

תהלים עה:ט
כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְקֹוָ֡ק וְיַ֤יִן חָמַ֨ר׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:

 

)

שמות ח:י
וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ:

ויקרא כז:טז
וְאִ֣ם׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף:

במדבר יא:לב
וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה:

ישעיהו ה:י
כִּ֗י עֲשֶׂ֙רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה:

יחזקאל מה:יא
הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֙מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ:

יחזקאל מה:יג-יד
זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים: וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר:

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

חבקוק ג:טו
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים:

In Mishnaic Hebrew, these dry measurements can also refer to the area of arable land required to produce this quantity of produce (e.g. בית כור is the area that produces one כור).

Based on Maimonides’s definitions of land areas, I created this map:

Rambam - Mishneh Torah - Areas - Arakhin ve-Haramin - Letekh Homer Eifah Omer Kab 4.4

 

 

את צעה זנה

Leave a reply

The root צעה occurs five times in TaNa”KH:

ישעיה נא:יד
מִהַ֥ר צֹעֶ֖ה לְהִפָּתֵ֑חַ וְלֹא־יָמ֣וּת לַשַּׁ֔חַת וְלֹ֥א יֶחְסַ֖ר לַחְמֽוֹ:

ישעיה סג:א
מִי־זֶ֣ה׀ בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ:

ירמיה ב:כ
כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א אעבד אֶעֱב֑וֹר כִּ֣י עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כָּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה:

ירמיה מח:יב
לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה־ יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ:

 HALOT gives three definitions:

1. restricted in a crooked position, fettered. This applies to Isaiah 51:14

2. to spread oneself, lie down (a prostitute) – Jeremiah 2:20

3. to tilt (wine vessels), be a cellarman, or decant – Jer. 48:12 and Is. 63:1

The etymology does not seem entirely clear (to me).