Following the conquest of Jericho, in Joshua 6:26 – 7:26 we have the story of עכן who steals from the plunder of the city which הקב”ה had claimed for himself.
In this story we have the verb עכר several times. This verb appears infrequently in תנ”ך.
בראשית לד:ל, we have Jacob scolding Shimon and Levi with עכרתם אתי.
It appears 6 times in our story.
שופטים יא:לה where יפתח uses the word when his daughter is the first to greet him when he returns from battle: וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל יְדֹוָד וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב
Then Jonathan uses it in a very similar context in I Samuel 14:29, where his father, Saul, makes a vow which results in his having to kill his son – although Jonathan is saved by the people in this case. וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה
אחאב and אליהו use the phrase call each other עוכר ישראל when they meet in I Kings 18:17-18.
It appears 7 times in the name פגעיאל בן עכרן and then in דברי הימים א ב:ז where it refers to the Jericho story. And where interestingly, עכן is called עכר.
The root then appears a handful of times in משלי and תהלים.
תהלים פרק לט פסוק ג
נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר :
משלי פרק יא פסוק יז
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי:
משלי פרק יא פסוק כט
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב:
משלי פרק טו פסוק ו
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת :
משלי פרק טו פסוק כז
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה:
At some point it will be worthwhile to post about the root עכר in the Mishnah.
The story is alluded to in דברי הימים א ב:ז, where in the geneology of the family of Yehudah we are told: ובני כרמי עוכר ישראל אשר מעל בחרם. However, we are not told who כרמי is. In Joshua 7:18 the ancestry of עכן is given as: עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למשפחת יהודה.