Category Archives: 13 – Minor Prophets – תרי עשר

רשש

Leave a reply

The root רשש appears twice in תנ”ך:

ירמיה ה:יז
וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹֽאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנוֹתֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹֽאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃

מלאכי א:ד
כִּי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

BDB: Beat down, shatter

HALOT: smash, batter to pieces, to be shattered.

The root also appears in Mishnah Moed Qatan 2:5

מחפים את הקציעות בקש; רבי יהודה אומר, אף מעבין.  מוכרי פירות כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד; הציידים והרשושות והגרוסות, עושין בצנעה לצורך המועד.  רבי יוסי אומר, הן החמירו על עצמן.

 (In the Mishnah, some versions have דששות with a ד, but in the Kaufmann MS (83v) and Parma (52v) both have a ר.

ובולס שקמים

Leave a reply

עמוס ז:יד
וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּֽי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים:

 בלס appears only here in TaNa”KH.

Incidentally, the 1906 Jewish Encyclopedia has a full list of Hapax Legomena.

HALOT connects the word to a type of fig in Arabic, and suggests that the meaning here is “to scar the unripe sycamore figs (with fingernail or iron tool) in order to promote ripening”, but then translates ובולס שקמים as “picker of sycamore figs”

מרזח

Leave a reply

 

ירמיהו טז:ה
כִּֽי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק אַל־תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפּ֔וֹד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֤ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָֽרַחֲמִֽים:

עמוס ו:ז
לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים:

 The unusual root word מרזח appears only in these two places in TaNa”KH.

This blog is apparently now just quoting from https://net.bible.org/#!bible/Amos+6:3:  Religious banquets. This refers to the מַרְזֵחַ (marzeakh), a type of pagan religious banquet popular among the upper class of Israel at this time and apparently associated with mourning. See P. King, Amos, Hosea, Micah, 137-61; J. L. McLaughlin, The “Marzeah” in the Prophetic Literature (VTSup). Scholars debate whether at this banquet the dead were simply remembered or actually venerated in a formal, cultic sense.  The book is a full length treatment of the term. (The marzēaḥ in the prophetic literature : references and allusions in light of the extra-biblical evidence. McLaughlin, John L. ; 2001 Leiden ;a Boston : Brill; ISBN: 9004120068)

There is also an article in Biblical Archaeology Review: BAR 14:04, Jul/Aug 1988 The Marzeah Amos Denounces—Using Archaeology to Interpret a Biblical Text By Philip J. King

There are in fact three Doctoral Dissertations on the topic of Marzeah.  John McLaughlin’s, 1998: The marzeah institution and rites for the dead: A comparative and systemic study with special attention to the eighth-century prophets

Taek Joo Woo.  The marzeah institution and rites for the dead: A comparative and systemic study with special attention to the eighth-century prophets. 1998

David Burton Bryan.  TEXTS RELATING TO THE MARZEAH: A STUDY OF AN ANCIENT SEMITIC INSTITUTION. 1973.

Until I read any of these works, I have nothing further to post on the matter.

בלג

Leave a reply

The Hebrew root בלג appears five times in תנ”ך.

ירמיהו ח:יח
מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי:

עמוס ה:ט
הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא:

תהלים לט:יד
הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי:

איוב ט:כז
אִם־אָ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה:

איוב י:כ
הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י יחדל וַחֲדָ֑ל ישית וְשִׁ֥ית מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט:

HALOT connects the word to the Arabic balaja, to break (dawn) and balija, to be cheerful, happy.

This does not make sense in the verse in Jeremiah.  HALOT has a separate entry for מבליגיתי, where the text is emended to מבליגית or מבלי גהה, meaning “without healing” – which accords with the Greek, but is still difficult.

My new favorite website, net.bible.org, has:

46 tn The meaning of this word is uncertain. The translation is based on the redivision and repointing of a word that occurs only here in the MT and whose pattern of formation is unparalleled in the Hebrew Bible. The MT reads מַבְלִיגִיתִי (mavligiti) which BDB provisionally derives from a verb root meaning “to gleam” or “to shine.” However, BDB notes that the text is dubious (cf. BDB 114 s.v.מַבְלִיגִית). The text is commonly emended to מִבְּלִי גְּהֹת (mibbÿli gÿhot) which is a Qal infinitive from a verb meaning “to heal” preceded by a compound negative “for lack of, to be at a loss for” (cf., e.g.,HALOT 514 s.v. מַבְלִיגִית and 174 s.v. גּהה). This reading is supported by the Greek text which has an adjective meaning “incurable,” which is, however, connected with the preceding verse, i.e., “they will bite you incurably.”

 

בושסכם

Leave a reply

עמוס ה:יא
לָ֠כֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם:

Mordechai Cogan in his commentary in מקרא לישראל points out that traditional commentators relate the word בושסכם to בוס or בסס and interpret it to meant “trample”.

HALOT cites Torczyner in Journal of the Palestine Oriental Society 16:6 (which I am unfortunately unable to access) who suggests that the word is from the Akkadian sabasu or sibsa, to extract a corn tax.  Tawil also relates to the Akkadian šabāšu, to collect a a tax, gather..

Similarly: 30 tn Traditionally, “because you trample on the poor” (cf. KJV, ASV, NAB, NIV, NRSV, NLT). The traditional view derives the verb from בּוּס (bus, “to trample”; cf. Isa. 14:25), but more likely it is cognate to an Akkadian verb meaning “to exact an agricultural tax” (see H. R. Cohen, Biblical Hapax Legomena [SBLDS], 49; S. M. Paul, Amos [Hermeneia], 172-73).

(https://net.bible.org/#!bible/Amos+5:6)

Chaim Cohen in his dissertation on Hapax Legomenga (p. 114-116) writes also relates it to šabāšu and suggests emending the text to שבסכם (dropping the initial letter ב) and translating: “Therefore, because you exact rent from the poor, and you take a grain tax from him.”

כרה

Leave a reply

The root כרה usually means to dig, but in several instances it means to buy or sell.  I presume it is related to מכר.

דברים ב:ו
אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם:

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

איוב ו:כז
אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַל־רֵֽיעֲכֶֽם:

איוב מ:ל
יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים:

 

It also means “meal”

מלכים ב ו:כג
וַיִּכְרֶ֨ה לָהֶ֜ם כֵּרָ֣ה גְדוֹלָ֗ה וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ אֶל־ אֲדֹֽנֵיהֶ֑ם וְלֹֽא־יָ֤סְפוּ עוֹד֙ גְּדוּדֵ֣י אֲרָ֔ם לָב֖וֹא בְּאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל:

 

 

 

חומר and לתך

Leave a reply

חומר and לתך, along with עומר and איפה are Biblical dry measures.

לתך appears only once in תנ”ך in conjunction with חומר, in Hosea 3:2

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

 ואכרה is also an interesting word about which I will post separately.

חמר appears a number of times in this sense.  (The root has at least four meanings: donkey, clay or bricks, and a dry measure, and wine, usually in Aramaic, but also twice in Hebrew :

דברים לב:יד
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:

ישעיהו כז:ב
בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶר עַנּוּ־לָֽהּ:

תהלים עה:ט
כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְקֹוָ֡ק וְיַ֤יִן חָמַ֨ר׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:

 

)

שמות ח:י
וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ:

ויקרא כז:טז
וְאִ֣ם׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף:

במדבר יא:לב
וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה:

ישעיהו ה:י
כִּ֗י עֲשֶׂ֙רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה:

יחזקאל מה:יא
הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֙מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ:

יחזקאל מה:יג-יד
זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים: וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר:

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

חבקוק ג:טו
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים:

In Mishnaic Hebrew, these dry measurements can also refer to the area of arable land required to produce this quantity of produce (e.g. בית כור is the area that produces one כור).

Based on Maimonides’s definitions of land areas, I created this map:

Rambam - Mishneh Torah - Areas - Arakhin ve-Haramin - Letekh Homer Eifah Omer Kab 4.4

 

 

אוד

Leave a reply

The word אוד appears three times in תנ”ך:

ישעיהו ז:ד
וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָיו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בָּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־ רְמַלְיָֽהוּ:

עמוס ד:יא
הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־סְדֹ֣ם וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְּׂרֵפָ֑ה וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְקֹוָֽק:

זכריה ג:ב
וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְקֹוָ֤ק בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְקֹוָק֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ:

and in each case it signifies a burning stick.

Last night at a lecture at the NYPL (http://www.nypl.org/events/programs/2016/01/13/prince-gates-seville-cross-cultural-exchange-medieval-spain?hspace=331705) I learned that the medieval stringed instrument, the “lute” derives in both name and origin, from the Arabic instrument called al-`ud (العود), which means “the wood”.  `ud in Arabic is עץ in Hebrew, which seems to have survived in the form אוד – seemingly specifically with regard to burning wood.

HALOT: Syr. stick with which to poke the fire; Arb. ‘ud wood: log

 

פשט

Leave a reply

The root פשט means to remove clothing, but it is also used in a military context.  According to HALOT, the senses are related.  The root means to stretch out or extend.  From this meaning it means to take off clothes, though it is not clear to me how these are related.  HALOT also relates the verb to “stretch oneself towards the plunder, meaning to make an attack, sbj. warriors, or alternatively robbers”.  This etymology does not seem convincing to me.  See examples below.

שופטים ט:לג
וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ יֹצְאִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ:

שופטים ט:מד
וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּ עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם:

שופטים כ:לז
וְהָאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כָּל־ הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב:

שמואל א כג:כז
וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי־פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ:

שמואל א כז:ח
וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל־הַגְּשׁוּרִ֥י והגרזי וְהַגִּזְרִ֖י וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

שמואל א כז:י
וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל־פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַל־נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל־נֶ֣גֶב הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְאֶל־נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי:

שמואל א ל:א
וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־נֶ֙גֶב֙ וְאֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ:

שמואל א ל:יד
אֲנַ֡חְנוּ פָּשַׁ֜טְנוּ נֶ֧גֶב הַכְּרֵתִ֛י וְעַל־אֲשֶׁ֥ר לִֽיהוּדָ֖ה וְעַל־נֶ֣גֶב כָּלֵ֑ב וְאֶת־צִקְלַ֖ג שָׂרַ֥פְנוּ בָאֵֽשׁ:

שמואל ב כג:י
ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְקֹוָ֛ק תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־ לְפַשֵּֽׁט:

הושע ז:א
כְּרָפְאִ֣י לְיִשְׂרָאֵ֗ל וְנִגְלָ֞ה עֲוֹ֤ן אֶפְרַ֙יִם֙ וְרָע֣וֹת שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י פָעֲל֖וּ שָׁ֑קֶר וְגַנָּ֣ב יָב֔וֹא פָּשַׁ֥ט גְּד֖וּד בַּחֽוּץ:

נחום ג:טז
הִרְבֵּית֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָשַׁ֖ט וַיָּעֹֽף:

איוב א:יז
ע֣וֹד׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֘ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל־הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ:

דברי הימים א יד:ט
וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:

דברי הימים א יד:יג
וַיֹּסִ֤יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק:

דברי הימים ב כה:יג
וּבְנֵ֣י הַגְּד֗וּד אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֤יב אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מִלֶּ֤כֶת עִמּוֹ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיִּפְשְׁטוּ֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִשֹּׁמְר֖וֹן וְעַד־בֵּ֣ית חוֹר֑וֹן וַיַּכּ֤וּ מֵהֶם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ בִּזָּ֥ה רַבָּֽה:

דברי הימים ב כח:יח
וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּגֶב֘ לִֽיהוּדָה֒ וַֽיִּלְכְּדוּ אֶת־ בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־ תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם:

 

 

חנמל and רשפים

Leave a reply

חנמל is a hapax occurring in Psalms 78:47

תהלים עח:מז

יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם בַּֽחֲנָמַֽל: ַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם לָרְשָׁפִֽים:

It is clearly similar to ברד and has destructive power.  HALOT gives “devastating flood” based on an article by Ludwig Koehler (Journal of Biblical Literature, vol. 59 p. 39, 1940), which, unfortunately, is in German.

רשף is a more common word, occurring eight times in TaNa”KH (see below) including once as a name.  HALOT has a long entry on רשף, beginning with a statement of the uncertainty of the etymology, but suggesting that it probably originated as a personal name (as attested in TaNa”KH as well – I Chronicles 7:25).  Its usage in TaNa”KH suggests a sense of fire, e.g. Song of Songs 8:6 רשפיה רשפי אש שלהבתיה.

Quoting from HALOT:

“Both derivations evoke the sinister features which are the essence of this deity, who was worshipped [sic] throughout the Near East.  Rašap was actually identified with the Babylonian god Nergal and can similarly be regarded as a god of the underworld, a god of plagues, and a god of war.”

דברים לב:כד
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־ בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר:

חבקוק ג:ה
לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו:

תהלים עו:ד
שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה:

תהלים עח:מח
וַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם לָרְשָׁפִֽים:

איוב ה:ז
כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף:

שיר השירים ח:ו
שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה:

דברי הימים א ז:כה
וְרֶ֣פַח בְּנ֗וֹ וְרֶ֧שֶׁף וְתֶ֛לַח בְּנ֖וֹ וְתַ֥חַן בְּנֽוֹ: