Category Archives: 12 – Ezekiel – יחזקאל

מנצחים and רדים

Leave a reply

The word מנצחים appears three times in II Chronicles, twice in Chapter 2 and once in Chapter 34, with the connotation of overseers of workers.  In roughly parallel verses in both Kings and Chronicles, the word רדים is used.

דברי הימים ב ב:א
וַיִּסְפֹּ֨ר שְׁלֹמֹ֜ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אִ֣ישׁ סַבָּ֔ל וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּמְנַצְּחִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:

דברי הימים ב ב:יז
וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם:

דברי הימים ב לד:יג
וְעַ֣ל הַסַּבָּלִ֗ים וּֽמְנַצְּחִים֙ לְכֹל֙ עֹשֵׂ֣ה מְלָאכָ֔ה לַעֲבוֹדָ֖ה וַעֲבוֹדָ֑ה וּמֵֽהַלְוִיִּ֔ם סוֹפְרִ֥ים וְשֹׁטְרִ֖ים וְשׁוֹעֲרִֽים:

 

מלכים א ה:ל
לְ֠בַד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה:

מלכים א ט:כג
אֵ֣לֶּה׀ שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל־הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה:

דברי הימים ב ח:י
וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֤י הנציבים [ק' הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם:

 According to BDB, רדה means “have dominion, dominate”.  I am without my HALOT so I’ll have to come back to this post.

Does רדה imply overbearing or abusive overseeing (think of taskmasters with whips), or can it be more neutral, meaning just foremen who were in charge of the workers?

Some verses might imply neutrality.  Three times in Leviticus 25, we are enjoined from ruling over Israelite slaves with rigor, בפרך, but simply ruling over them is permitted.

ויקרא כה:מג
לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ:

ויקרא כה:מו
וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ:

ויקרא כה:נג
כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ:

יחזקאל לד:ד
אֶֽת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙ לֹ֣א הֲשֵׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחָזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ:

In the context of war, however, רדה seems less neutral:

ויקרא כו:יז
וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם:

ישעיהו יד:ב
וּלְקָח֣וּם עַמִּים֘ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְקֹוָ֔ק לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם:

ישעיהו יד:ו
מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ:

יחזקאל כט:טו
מִן־הַמַּמְלָכוֹת֙ תִּהְיֶ֣ה שְׁפָלָ֔ה וְלֹֽא־תִתְנַשֵּׂ֥א ע֖וֹד עַל־הַגּוֹיִ֑ם וְהִ֨מְעַטְתִּ֔ים לְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם:

(Note here however, רדה באף, perhaps רדה without באף remains neutral?)

While this verse seems neutral, merely stating that Solomon ruled over lands across the Jordan River

מלכים א ה:ד
כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכָל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל־ עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב:

תהלים סח:כח
שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי:

תהלים קי:ב
מַטֵּֽה־עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֭קֹוָק מִצִּיּ֑וֹן רְ֝דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹיְבֶֽיךָ:

The original intent of this post was to investigate the connexion between רדה and נצח, but now it seems like that will have to wait for another post.

 

 

ערף/עריף and ערפל and רעף

Leave a reply

The root ערפ has two apparently unrelated meanings in the Bible, (1) the back of the neck and (2) relating to clouds, dripping, and darkness.

This post will discuss only (2).  Tawil has a long entry on ערפל in which he quotes an article by Chaim Cohen (see below).  He links ערפל to the Akkadian erpetu (urpatu), “cloud”.

ערפל occurs in the Bible 15 times.  I will not quote all of them here, only give the references to the verses, though I do quote those parts of the verses that refer to clouds or darkness:

Exodus 20:18
Deuteronomy 4:11 (חשך ענן וערפל)
Deuteronomy 5:19
II Samuel 22:10
I Kings 8:12
Isaiah 60:2 (והנה החשך יכסה ארץ לאמים ועליך יזרח ה)
Jeremiah 13:17
Ezekiel 34:12 (ביום ענן וערפל)
Joel 2:2 (יום חשך ואפלה יום ענן וערפל)
Zephaniah 1:15 (יום חשך ואפלה יום ענן וערפל)
Psalms 18:10
Psalms 97:2 (ענן וערפל סביביו)
Job 22:13
Job 38:9 (בשומו ענן לבשו וערפל חתלתו)
II Chronicles 6:1

Chaim Cohen (Ben Gurion University) wrote an article “The Basic Meaning of the Term ערפל ‘Darkness’” in Hebrew Studies 36 (1995) 7-12.  In which he also discusses the verb ערפ.

Cohen points out that the verb ערפ (meaning dripping) occurs only twice times in TaNa”KH, and five other times as רעפ.

דברים לב:ב
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב:

 דברים לג:כח
וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל:

 ישעיהו מה:ח
הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֙יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק בְּרָאתִֽיו:

 תהלים סה:יב
עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן:

 תהלים סה:יג
יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה:

 משלי ג:כ
בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל:

 איוב לו:כח
אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י׀ אָדָ֬ם רָֽב:

 

Cohen argues that the usage in Psalms 65:13 differs from the others (see note 23 on page 11).

The parallelism with תזל/יזלו suggests that ערפ in these verses also means to drip.  Another instance in Hosea:

הושע י:ב
חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם:

Seems to have another meaning altogether, to break or destroy.  Probably from the verb ערפ to slaughter an animal from the back of the neck (HALOT, s.v ערף II)

The word עריף appears in Isaiah as a noun meaning cloud:

ישעיהו ה:ל
וְיִנְהֹ֥ם עָלָ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּנַהֲמַת־יָ֑ם וְנִבַּ֤ט לָאָ֙רֶץ֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ צַ֣ר וָא֔וֹר חָשַׁ֖ךְ בַּעֲרִיפֶֽיהָ:

 Finally, Cohen points out that the verb also appears (together with ענן and טל) in Ben Sira 43:22:

[מרפא כל מערף ענן טל פורע לדשן שרב [רטב

Cohen concludes that the basic meaning of ערפל is “darkness”, and that the sense of “fog” develops from that.  He writes:

“There are two distinct primary verbal roots involved: *grb/p ‘to be dusky, dark’ and `rb/p ‘to enter’; one primary noun *`erp/betu ‘cloud’ and its denominative verb *`rp/b ‘to drip’, which appears also in metathesis as *r`p.”

Thanks to Wendy Amsellem for starting this discussion as we discussed the phrase: המעריף מטובו עלינו in the short form of Birkat ha-Mazon found in the כל בו.  This short Birkat ha-Mazon probably deserves a post of its own, for which I would have to start a Piyyut blog.

 

 

 

 

כפן

Leave a reply

The root כפנ appears three times in תנ”ך:

יחזקאל יז:ז
וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּֽפְנָ֧ה שָׁרֳשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ:

איוב ה:כב
לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא:

איוב ל:ג
בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֗מֶשׁ שׁוֹאָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה:

HALOT notes that in Jewish Aramaic the root means hunger.

The verse in Ezekiel is translated in the KJV:

There was also another great eagle with great wings and many feathers: and, behold, this vine did bend her roots toward him, and shot forth her branches toward him, that he might water it by the furrows of her plantation.

HALOT supports this translation with “to turn towards”, but it is not clear what the etymological support for this is.  (The context supports it).

KJV translates Job 5:22

At destruction and famine thou shalt laugh : neither shalt thou be afraid of the beasts of the earth.

which accords with the Aramaic “hunger”.  https://lumina.bible.org/bible/Job+5 points out that there are a number of Aramaisms in the Book of Job.

חומר and לתך

Leave a reply

חומר and לתך, along with עומר and איפה are Biblical dry measures.

לתך appears only once in תנ”ך in conjunction with חומר, in Hosea 3:2

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

 ואכרה is also an interesting word about which I will post separately.

חמר appears a number of times in this sense.  (The root has at least four meanings: donkey, clay or bricks, and a dry measure, and wine, usually in Aramaic, but also twice in Hebrew :

דברים לב:יד
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:

ישעיהו כז:ב
בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶר עַנּוּ־לָֽהּ:

תהלים עה:ט
כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְקֹוָ֡ק וְיַ֤יִן חָמַ֨ר׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:

 

)

שמות ח:י
וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ:

ויקרא כז:טז
וְאִ֣ם׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף:

במדבר יא:לב
וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה:

ישעיהו ה:י
כִּ֗י עֲשֶׂ֙רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה:

יחזקאל מה:יא
הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֙מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ:

יחזקאל מה:יג-יד
זֹ֥את הַתְּרוּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֑ימוּ שִׁשִּׁ֤ית הָֽאֵיפָה֙ מֵחֹ֣מֶר הַֽחִטִּ֔ים וְשִׁשִּׁיתֶם֙ הָֽאֵיפָ֔ה מֵחֹ֖מֶר הַשְּׂעֹרִֽים: וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר:

הושע ג:ב
וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:

חבקוק ג:טו
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים:

In Mishnaic Hebrew, these dry measurements can also refer to the area of arable land required to produce this quantity of produce (e.g. בית כור is the area that produces one כור).

Based on Maimonides’s definitions of land areas, I created this map:

Rambam - Mishneh Torah - Areas - Arakhin ve-Haramin - Letekh Homer Eifah Omer Kab 4.4

 

 

אשכר

Leave a reply

The word אשכר occurs twice in TaNa”KH:

יחזקאל כז:טו
בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹֽכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ [והובנים] וְהָבְנִ֔ים הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ:

תהלים עב:י
מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ:

 Tawil derives אשכר from the Akkadian iŝkaru – a product to be delivered or a task.

 

ואתיקיהא

Leave a reply

Ezekiel 41:15 contains the unusual word ואתוקיהא, vocalized וְאַתִּיקֶ֛יהָא.  The word appears in the context of Ezekiel’s vision of the Temple in Jerusalem, and clearly denotes an architectural feature.  The word appears again in the next verse, and then several times in the next chapter.

יחזקאל מא:טו-טז

וּמָדַ֣ד אֹֽרֶךְ־הַ֠בִּנְיָן אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה אֲשֶׁ֨ר עַל־אַחֲרֶ֧יהָ ואתוקיהא [קרי וְאַתִּיקֶ֛יהָא] מִפּ֥וֹ וּמִפּ֖וֹ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַֽהֵיכָל֙ הַפְּנִימִ֔י וְאֻֽלַמֵּ֖י הֶחָצֵֽר: הַסִּפִּ֡ים וְהַחַלּוֹנִ֣ים הָ֠אֲטֻמוֹת וְהָאַתִּיקִ֤ים׀ סָבִיב֙ לִשְׁלָשְׁתָּ֔ם נֶ֧גֶד הַסַּ֛ף שְׂחִ֥יף עֵ֖ץ סָבִ֣יב׀ סָבִ֑יב וְהָאָ֙רֶץ֙ עַד־הַֽחַלּוֹנ֔וֹת וְהַֽחַלֹּנ֖וֹת מְכֻסּֽוֹת:

יחזקאל מב:ג-ה

נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים: וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן: וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן:

Tawil relates the Hebrew אתיק to the Akkadian etēqu “to pass along”, and equates it with the Akkadian architectural term mētequ “passage” which is used in a similar context.

It is related to עתק, which also means to pass along or go through, and according to Tawil is related to the same Akkadian root.

עתק, he points out, is used nine times in תנ”ך as a verb, meaning either “to move or pass through, proceed.” or to “live in, go by (said of life), become advanced of age and/or feeble”.

When Abraham ויעתק משם ההרה, he is moving to the mountains, the first sense of עתק.

In modern Hebrew, עתק has two meanings.  It is a verb meaning to copy, and an adjective meaning antient.  Both senses are used in modern Hebrew.  Copy is already hinted at in Proverbs 21:1: גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה.

There is another sense of עתק which means arrogance:

תהלים לא:יט
תֵּ֥אָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק בְּגַאֲוָ֥ה וָבֽוּז:

 תהלים עה:ו
ואַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק:

 תהלים צד:ד
יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽתְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

מחי קבלו

Leave a reply

יחזקאל כו:ח-ט
בְּנוֹתַ֥יִךְ בַּשָּׂדֶ֖ה בַּחֶ֣רֶב יַהֲרֹ֑ג וְנָתַ֨ן עָלַ֜יִךְ דָּיֵ֗ק וְשָׁפַ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ סֹֽלְלָ֔ה וְהֵקִ֥ים עָלַ֖יִךְ צִנָּֽה: וּמְחִ֣י קָֽבָלּ֔וֹ יִתֵּ֖ן בְּחֹֽמוֹתָ֑יִךְ וּמִ֨גְדְּלֹתַ֔יִךְ יִתֹּ֖ץ בְּחַרְבוֹתָֽיו

This verse contains the hapax legomenon ומחי קבלו.  From the context it clearly denotes something having to with a siege and or battle.  The KJV renders it as “And he shall set engines of war against thy walls”.

Tawil, in his Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew brings Akkadian cognates for both words and renders it “and the storm of battle he will turn against your walls”.

קבל is cognate of the Akkadian qablu, which means battle.  מחי he suggests is cognate of Akkadian mehu – storm.  To support this translation, he points out that in the Bible we have “battle” and “storm” together in a phrase in Amos 1:14: בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה.

זעוה/זועה

Leave a reply

Thank you to Dror Weil for pointing this out to me:

The words זעוה and זועה appear eight times in תנ”ך.  According to the dictionaries they seem to be interchangeable, and indeed in five of the eight places where the word occurs in תנ”ך, there is a קרי and כתיב.

זעוה/זועה

דברים כח:כה
תֶּנְךָ יְדֹוָד נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ:

ישעיהו כח:יט
מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה:

ירמיהו טו:ד
וּנְתַתִּים <לזועה> לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם:

ירמיהו כד:ט
וּנְתַתִּים <לזועה> לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם:

ירמיהו כט:יח
וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים <לזועה> לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם:

ירמיהו לד:יז
לָכֵן כֹּה אָמַר יְדֹוָד אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם יְדֹוָד אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם <לזועה> לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ:

יחזקאל כג:מו
כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְדֹוִד הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז:

דברי הימים ב כט:ח
וַיְהִי קֶצֶף יְדֹוָד עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וַיִּתְּנֵם <לזועה> לְזַעֲוָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם:

 The root זוע occurs four more times, Esther  5:9 ולא קם ולא זע ממנו, Qoheleth 12:2 ביום שיזעו שמרי הבית, and twice in Aramaic in Daniel 5:19 and 6:27  זיעין [כתיב זאעין] ודחלין

 

Amos 8 – חדש and שבת

Leave a reply

עמוס ח: ד-י 
שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית ענוי אָרֶץ: לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה: לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר: נִשְׁבַּע יי בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ וְאָבַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ וְעָלְתָה כָאֹר כֻּלָּהּ וְנִגְרְשָׁה ונשקה כִּיאוֹר מִצְרָיִם: ס
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יי וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר: וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר:

This passage seems very relevant to our day.  Already in the times of Amos, people were sitting around on Shabbat waiting for Shabbat to end so that they could get back to their businesses. Very little has changed in the past 2600 years.

This passage is also interesting in the juxtaposition of חדש and שבת.  We see this same juxtaposition in several instances in תנ”ך:

מלכים ב ד:כג
וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אתי [אַתְּ] הלכתי [הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם:

ישעיהו א:יג
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:

ישעיהו פרק סו:כג
וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יי:

יחזקאל מה:יז
וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל:

הושע פרק ב:יג
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ:

 The verses in Ezekiel and Hosea include חג, and therefore are probably not quite parallel to our case which juxtaposes only חדש and שבת.

From the verse in II Kings we learn of a custom to visit the prophet on חדש ושבת, and from our verse we learn that just like שבת, there was a prohibition of work (or at least commerce) on the חדש.

I cannot recall where I read an argument that שבת was originally a mid-month holiday, which explains why the two are mentioned together and have similar rituals.

This verse is further interesting in its expression of disgust for unethical business practices: using deceitful weights and measures.  This verse recalls Ezekiel:

יחזקאל מה: ט-יב
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ייי רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי נְאֻם אֲדֹנָי ייי: מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת צֶדֶק וּבַת צֶדֶק יְהִי לָכֶם: הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ: וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם: